לוח שנה

א ב ג ד ה ו ש
 
 
 
1
 
2
 
3
 
4
 
5
 
6
 
7
 
8
 
9
 
10
 
11
 
12
 
13
 
14
 
15
 
16
 
17
 
18
 
19
 
20
 
21
 
22
 
23
 
24
 
25
 
26
 
27
 
28
 
29
 
30
 
 
 

צרו קשר

ראש החוג: פרופ' אריאל הירשפלד
ariel.hirschfeld@mail.huji.ac.il

יועץ לתלמידי בוגר: ד"ר דודו רוטמן
David.rotman@mail.huji.ac.il

יועץ לתלמידי מוסמך: פרופ' גדעון טיקוצקי
giddon.ticotsky@mail.huji.ac.il

רכזת החוג: גב' איריס פרג
irispe@savion.huji.ac.il

 

facebook script

פטירתו של עמיתנו, חברנו ומורנו - פרופ' עמינדב דיקמן

11 יוני, 2022

פרופ' עמינדב דיקמן, עמיתי היקר חברנו ומורנו, אביר השפה העברית, ומומחה לשירה בשלל לשונות אירופה, חוקר, מתרגם, מרצה ואיש שיחה רחב דעת, 1958-2022. תרגם לעברית שירה מיוונית, לטינית, רוסית, צרפתית, איטלקית, גרמנית ועוד לשונות. הוא לימד בחוג על היסטוריה, תיאוריה ופרקטיקה של התרגום; על הזיקות בין השירה העברית לשירה אירופה; על משוררים שאהב כגון שאול טשרניחובסקי וחיים לנסקי; וכן הקפיד ללמד את שירת ההשכלה העברית ("זו הקלאסיקה שלנו ואיתה צריך לחיות", כפי שנהג לציין בפתח הקורס).
*
עמי היה אישיות נדירה, מספר סיפורים בחסד, בעל חוש הומור חריף, ידען מופלג בכל תחומי השירה. איבדנו היום, בין השאר, את האדם שיכולנו לצלצל אליו ולשאול אותו אם תופעה ספרותית מסויימת קיימת גם באיטלקית, או בפולנית, או בלטינית. כשלא ידע מה שישיב מעולם לא התבייש להודות בכך, אבל גם אז יצאנו נשכרים, לעתים בהפניה לספר שנמצא בו את התשובה לשאלתנו, לעתים אחרות (ומשמחות יותר) – באנקדוטה מצוינת. ואף שאבד לנו איש השיחה, איש הרעים להתרועע, הלא אישיותו, קסמו, ידענותו וארשת שיחו כולו ניכרים בכתביו, בתרגומיו, במאמריו, בהקדמות ובהערות מאירות העיניים שהוסיף לספרי תרגומיו.
*
בין ספריו המרובים נזכיר כאן את אסופת מאמריו "שורות על שורות: מסות, מחקרים, רשימות" (הוצאת קשב לשירה, 2016), שבה נחשף לא רק רוחב היריעה שלו – ביאליק, תהלים בשירת אירופה, שירת יוון ורומא, רוברט פרוסט, מאיר ויזלטיר ועוד – אלא גם סגנונו המופתי בפרוזה עברית; את המבחר "דור שלי, חיה שלי: משירת רוסיה במאה ה-20" (שוקן, 2003) – מפעל כביר של תרגום השירה המודרניסטית הרוסית שלא היה כמוהו מאז הקובץ המיתולוגי "שירת רוסיה" בעריכת שלונסקי ולאה גולדברג; את "בארוקו: אנתולוגיה משירת אירופה במאה ה-17" (הוצאת כרמל, 2012) – מבחר מקיף של שירת הבארוק משלל לשונות אירופה (אבל לא מהולנדית ופורטוגזית, כפי שהתנצל במבוא, כי בהן איננו שולט...); את "הצלב והוֶּרד: שירה לטינית מימי הביניים" (הוצאת קשב לשירה, 2017) - חשיפה ראשונה בעברית של השירה הלטינית המאוחרת, מן הימים שאחרי האימפריה הרומית; ולעומתו גם את "שירי העצבת" של אובידיוס (הקיבוץ המאוחד, 2000) – תרגום מופתי של אחד המשוררים הקלאסיים של רומא, ומחווה נרגשת של בן לאביו, שכן אביו של עמי, המתרגם שלמה דיקמן, עסק גם הוא באובידיוס ותרגם את יצירתו הגדולה, המטאמורפוזות.

*
ספרו האחרון של עמינדב דיקמן, "רסיסים יוניים" (קשב לשירה, 2020), הוא אוסף מיוחד הכולל בתוכו הן תרגומים מן השירה הלירית היוונית והן תרגומים מן השירה האירופית שנכתבה בהשראתה. אלה בצד אלה עומדים בספר תרגומים לספפו ולאנקריאון עם תרגומים לשירים שכתבו בעקבותיהם משוררים כמו קטולוס, ביירון, טניסון, פושקין, רונסאר ואחרים. פינה מיוחדת בספר מוקדשת למשוררים הבוקוליים היוונים – משוררים מלומדים שכתבו בערגה על חיי הרועים והכפר. בחטיבת שירים זו – שאין לה אח ורע במדף השירה המתורגמת העברית – מכמיר לב כעת במיוחד לקרוא את מזמור האשכבה לאדוניס, שבו נאמר: 'בְּנוֹת הַגּוֹרָל זוֹעֲקוֹת, אֶת אָדוֹנִיס קוֹרְאוֹת הֵן מֵהַאדֶס / נַחַשׁ כִּשׁוּף הֵן הוֹגוֹת, אַךְ הוּא אֵינֶּנוּ שׁוֹמֵעַ'.

*
ספרו המיוחד, האישי ואולי גם היפה ביותר הוא "אפיגרמות כך ואחרת". הספר כולל תרגומים נהדרים של מבחר משירת האפיגרמה היוונית (מהי אפיגרמה? שיר קצר, במשקל מסוים שנקרא דיסטיכון אלגי; קשה להסביר מעבר, אבל עמי עשה את את זה הכי טוב שאפשר באחרית הדבר של הספר). אבל הדבר הכי מרהיב בספר אינו התרגומים עצמם אלא הוריאציות – או בלשונו של אבידן, "דיגומים" – שכתב דיקמן עצמו: שירים משלו המבוססים על נושא האפיגרמה המתורגמת, כתובים באחד הדגמים הסגנוניים של השירה העברית - כעין נסיון יצירתי להשיב על השאלה מה היה קורא לאפיגרמה הזו אילו היתה נכתבת בנוסח של שירת ימי הביניים, ביאליק, אלכסנדר פן, אבידן ואחרים. אין לנו אלא לסיים באפיגרמה של קלימכוס (המאה ה-3 לפנה"ס) על מות ידידו ולהקדיש אותה הפעם לזכר ידידנו הטוב עמינדב דיקמן.

סָח לִי אֵי־מִי, הֶרַקְלֵיטוֹס, אֶת דְּבַר גּוֹרָלְךָ וְהֵבִיא לִי
בְּכִי, וְנִזְכַּרְתִּי כֵּיצַד פַּעַם בְּפַעַם יַחְדָּו
שֶׁמֶשׁ הִשְׁכַּבְנוּ לִישֹׁן בְּשִׂיחָה; אַךְ אַתָּה, כִּמְדֻמַּנִי,
בֶּן הַלִיקַרְנָסוֹס, רֵעַ, עָפָר זֶה מִכְּבָר.
אֶפֶס, זְמִירֶיךָ חַיִּים עוֹד, וְהָדֵס, חוֹמֵס כָּל הָאָרֶץ,
עַד לְעוֹלָם, יְדִידִי, יָד לֹא יָשִׂים עֲלֵיהֶם.

(עמינדב דיקמן, אפיגרמות כך ואחרת, עמ' 82).  

מן הדיגום שחיבר דיקמן, בסגנון תרגומי אלכסנדר פן למיאקובסקי, נביא כאן את השורות האחרונות:

אַתָּה
     יָצַרְַתָּ פֹּה
               שִׁירָה,
הִיא עַל שִׁכְחָה
  תִּגְבַּר עוֹד.
אַתָּה נִגְמַרְתָּ,
    הִיא שְׁרִירָה.
שְׁקֹט,
     שִׁירָתְךָ תוּשַׁר עוֹד.

(שם, עמ' 85)