עוסקת בשירה ובסיפורת העברית החדשה, מאמצע המאה ה-19 ועד היום. מחקריה מתמקדים בכתיבה אוטוביוגרפית, ובמאפייניה של האוטוביוגרפיה העברית, ונשענים על תיאוריות פמיניסטיות של מגדר ועל השיח התיאורטי על אוטוביוגרפיה.
חוקרת מדרש ואגדה ומרצה באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר למדעי היהדות. בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית (2009). עבודת הדוקטור שלה עסקה בחיבור המכונה "מדרש חדש על התורה".
מומחה לשירה העברית בספרד המוסלמית. עוסק בחקר של ספרי השירה (ה'דיואנים') מימי הביניים על פי כתבי יד קדומים, בניתוח ספרותי שלהם תוך בחינת זיקתם לשירה הערבית, ובהיסטוריה תרבותית רחבה של החברה היהודית ושל מפגש התרבויות היהודי-מוסלמי בימי 'תור הזהב' האנדלוסי. עוסק גם בספרות עברית מודרנית ובתרגום לעברית של שירה ערבית קלאסית.
חוקר ספרות עברית מודרנית. למד ספרות עברית וצרפתית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. לימד והיה עמית מחקר באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ובאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. תחומי התעניינותו ומחקריו העיקריים: המודרניזם העברי – לכשעצמו ובזיקותיו לתרבות אירופה; התגבשות הקאנון העברי והתקבלותם של יוצרים; היסטוריוגרפיה של הספרות העברית; שירה עברית במאה העשרים; מדעי הרוח הדיגיטליים ועבודת הארכיון.
יעל פיש היא מרצה בכירה בחוג לספרות עברית, חוקרת ספרות חז"ל. בוגרת החוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב והחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד, השלימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב בבית הספר למדעי היהדות. לאחר פוסטדוק באוקספורד, במרכז לחקר המקרא באוריאל קולג'. הייתה עמיתת מרטין בובר באוניברסיטה העברית.
מרצה בכיר בחוג לספרות עברית ובתכנית המוסמך בחקר פולקלור ותרבות עממית, תחומי מחקרו כוללים את הספרות העממית היהודית משלהי העת העתיקה ועד ימינו, המופלא בסיפורת היהודית בימי הביניים ובראשית העת החדשה ובמערכות הקשרים שבין ספרות עממית להיסטוריה.
עוסקת בשירה ובסיפורת העברית החדשה, מאמצע המאה ה-19 ועד היום. מחקריה מתמקדים בכתיבה אוטוביוגרפית, ובמאפייניה של האוטוביוגרפיה העברית, ונשענים על תיאוריות פמיניסטיות של מגדר ועל השיח התיאורטי על אוטוביוגרפיה.
מרַכז את התכנית לכתיבה ספרותית באוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות עוסק במחקר אקו-פואטי של ספרות.
פרסם ספרי פרוזה, שירה ועיון, ובהם "קרוב", "אחות שמש", "טיט", "להבות הלב וענני הגשם", "המביט לארץ: תהלים קד כציור נוף סיני". תרגם ספרים של יואל הופמן, אלן ווטס וגארי הותם. על כתיבתו זכה בפרס ברנשטיין, פרס ראש הממשלה ע"ש אשכול, פרס י"ל גולדברג, פרס ניומן ופרס ביאליק.
ד"ר יהושע גרנט הוא מומחה לחקר השירה העברית ותפילות ישראל בשלהי העת העתיקה, בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ובייחוד לחקר הפיוט – שירת הקודש שנתחברה בתקופות אלה בעברית ובארמית. את כלל לימודיו האקדמיים, למן התואר הראשון ועד לדוקטורט, עשה ד"ר גרנט באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן השתתף בהשתלמויות בתר-דוקטורליות באוניברסיטת אוקספורד (מטעם קרן 'יד הנדיב') ובתוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה של האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והמחקר הגרמני.
ד"ר גרנט מלמד בחוג קורסים למתחילים ולמתקדמים בתחומי התפילה, הפיוט והשירה לדורותיהם. תלמידות ותלמידים המתעניינים בנושאים אלה מוזמנים מאוד ליצור איתו קשר דרך הדוא"ל.
חוקרת מדרש ואגדה ומרצה באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר למדעי היהדות. בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית (2009). עבודת הדוקטור שלה עסקה בחיבור המכונה "מדרש חדש על התורה". מהדורתה לחיבור זה ראתה אור כספר בשנת 2013 במסגרת מפעל המדרש של מכון שכטר. לימדה ומלמדת כתיבה אקדמית, וכן קורסים כגון: "סוד הגן הנעלם - גן עדן במדרש", "גשם הקשב לנשים - על נשים ומים בספרות חז"ל", "נסים ונפלאות - על תפיסת הנס של חז"ל", "המפתח לבית המדרש - מקורותיו התלמודיים של עגנון" ועוד.
מומחה לשירה העברית בספרד המוסלמית. עוסק בחקר של ספרי השירה (ה'דיואנים') מימי הביניים על פי כתבי יד קדומים, בניתוח ספרותי שלהם תוך בחינת זיקתם לשירה הערבית, ובהיסטוריה תרבותית רחבה של החברה היהודית ושל מפגש התרבויות היהודי-מוסלמי בימי 'תור הזהב' האנדלוסי. עוסק גם בספרות עברית מודרנית ובתרגום לעברית של שירה ערבית קלאסית.
השלים את לימודיו בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתה של פרופ' שולמית אליצור. היה עמית-מינרבה לבתר-דוקטור באוניברסיטת לודויג-מקסימיליאן במינכן (2018) ועמית מנדל-סכוליון באוניברסיטה העברית בירושלים (2019-2021).
פרסם לצד ד"ר מיכאל רנד מאוניברסיטת קמברידג' את הספר "דיואן שמואל הנגיד: קודקס מן הגניזה" (2015) ומאמרים בנושא השירה העברית בספרד במאה האחת-עשרה, בייחוד סביב דמותו ושירתו של שמואל הנגיד. בין עיסוקיו בספרות מודרנית, כתב על שירתו של חיים לנסקי והביא לדפוס את כינוס מסותיה של המחברת עזה צבי.
חוקר ספרות עברית מודרנית. למד ספרות עברית וצרפתית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. לימד והיה עמית מחקר באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ובאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. תחומי התעניינותו ומחקריו העיקריים: המודרניזם העברי – לכשעצמו ובזיקותיו לתרבות אירופה; התגבשות הקאנון העברי והתקבלותם של יוצרים; היסטוריוגרפיה של הספרות העברית; שירה עברית במאה העשרים; מדעי הרוח הדיגיטליים ועבודת הארכיון.
פרסם עד כה חמישה ספרים ושורת מאמרים, וערך ספרים רבים. זכה בפרס בהט לספר העיון הטוב לשנת תשע"ד (2014, על ספרו 'דליה רביקוביץ – בחיים ובספרות'), בפרס משרד התרבות והספורט לעריכה ספרותית (2015, על כינוס כתבי לאה גולדברג), בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול (2019, על מכלול עבודתו כעורך) ובפרס פאול אברהם אלסברג לחוקר בכיר מצטיין מטעם האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע (2022, על ספרו 'תִּפרֵי העבריוּת: ארכיון הספרות לנוכח הקאנון').
יעל פיש היא מרצה בכירה בחוג לספרות עברית, חוקרת ספרות חז"ל. בוגרת החוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב והחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד, השלימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב בבית הספר למדעי היהדות. לאחר פוסטדוק באוקספורד, במרכז לחקר המקרא באוריאל קולג'. הייתה עמיתת מרטין בובר באוניברסיטה העברית.
תחומי המחקר שלה כוללים: מתודות של קריאה ופרשנות, פואטיקה ונרטולוגיה בספרות חז"ל וספרות הבית השני. ספרה Written for Us: Paul’s Interpretation of Scripture and the History of Midrash, עוסק בפרשנות מקרא באגרות פאולוס ותולדות המדרש. הספר מוקדש לשאלות של רטוריקה פרשנית, כלים הרמנויטיים, תפיסות טקסט וקוראים אידיאליים. פרויקט המחקר הנוכחי שלה, Measuring the Temple: Ekphrasis and Mishnah Middot, מוקדש לשאלות של בדיון, פואטיקה ורטוריקה בתיאורי המקדש בספרות התנאים. בפרסומים אחרים עסקה באגדות בעברית וביוונית מימי הבית השני ובעיבודן ומסירתן בספרות חז"ל.
מרצה בכיר בחוג לספרות עברית ובתכנית המוסמך בחקר פולקלור ותרבות עממית, תחומי מחקרו כוללים את הספרות העממית היהודית משלהי העת העתיקה ועד ימינו, המופלא בסיפורת היהודית בימי הביניים ובראשית העת החדשה ובמערכות הקשרים שבין ספרות עממית להיסטוריה.
עוסק במחקר הסיפורת העברית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, ובמחקר הספרות העממית היהודית לתקופותיה. עבודת הדוקטור שלו, אותה כתב באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' עלי יסיף עסקה במופעיו של המופלא (שדים, מפלצות, מרחבים קסומים וכו') בסיפורים מן המרחב האשכנזי בשיאם של ימי הביניים, ועליה מתבסס ספרו הראשון 'דרקונים, שדים ומחוזות קסומים: על המופלא בסיפור העברי בימי הביניים' (סדרת מסה קריטית, הֶקשרים: המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוצאת דביר).
בימים אלה כותב מחקר רחב היקף, בתמיכת הקרן הלאומית למדע על פולחני רחל אמנו בפולקלור הישראלי העכשווי, ומשמש כראש מרכז צ׳ריק לחקר הציונות, הישוב ומדינת ישראל.
שעות קבלה: מדי יום חול בשעות 13:00-10:00 בבניין רוח, חדר 45407.
איריס, רכזת החוג לספרות עברית, היא בעלת תואר שני מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. לצד עבודתה בחוג היא משמשת גם רכזת החוג ללשון עברית והתוכנית ליידיש. היא תשמח לסייע לכם ולכן מדי יום חול בשעות 13:00-10:00 בחדר 45407.
איריס, רכזת החוג לספרות עברית, היא בעלת תואר שני מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. לצד עבודתה בחוג היא משמשת גם רכזת החוג ללשון עברית והתוכנית ליידיש. היא תשמח לסייע לכם ולכן מדי יום חול בשעות 13:00-10:00 בחדר 45407.
עוסקת בחקר הפיוט והשירה העבריים משלהי העת העתיקה ועד לימי הביניים, וכן בחקר התפילה ותולדות המנהגים. רכשה את השכלתה הגבוהה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעיקר בהדרכתו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל. לימדה בחוג לספרות עברית במשך 40 שנה.
לימדה מעל 40 שנה במדור לאגדה ולספרות עממית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. תחומי מחקרה כוללים: פואטיקה, ספרות עממית, אתנוגרפיה, חיי היום יום, ומגדר בספרות חז"ל
השלים את לימודיו בחוג לספרות עברית ומוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו כתב בנושא "הסמל ביצירתו של י. ח. ברנר" בהנחיית פרופ' גרשון שקד. היה בעבר ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. עורך ושותף לכתב-העת "מחקרי ירושלים בספרות עברית."
בין ספריו: "רשימות על מקום", עם-עובד 2000. "רישומים של התגלות" כתר, 2006. "כינור ערוך - לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק" בהוצאת עם עובד (2011), "לקרוא את ש"י עגנון" בהוצאת אחוזת הבית (2011) - חלק מסדרת "לקרוא את" שאותה הוא גם ערך. "אל בשר הלשון – עיון ומחקר ביצירתו של יצחק לאור", בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2012), נערך יחד עם סיגל נאור פרלמן.
עוסקת בחקר הפיוט והשירה העבריים משלהי העת העתיקה ועד לימי הביניים, וכן בחקר התפילה ותולדות המנהגים. רכשה את השכלתה הגבוהה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעיקר בהדרכתו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל. לימדה בחוג לספרות עברית במשך 40 שנה. מנהלת המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר, שעל יד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (מתשס"ו); חברת הנהלת קרן הרב דוד משה ועמליה רוזן, המוציאה לאור חיבורים מכתבי יד (מתשס"ט); חברת האקדמיה ללשון העברית (מתשס"ה) וחברת ועדת השמות הממשלתית (מתשע"ה); ושימשה במשך כמה שנים יושבת ראש חברת מקיצי נרדמים ועורכת כתב העת 'קובץ על יד', וכן הייתה חברת המערכת של כתב העת 'תרביץ', בצד עבודות עריכה נוספות. זכתה בפרס הרב קוק על ספרה 'שירה של פרשה' (תשס"א) ובפרס יצחק בן-צבי על ספרה 'פיוטי רבי פינחס הכהן' (תשס"ז).
כתבה כ-15 ספרים ומעל מאה מאמרים, וביניהם מהדורה של פיוטי ר' פינחס הכהן; אוסף כל מחזורי השבעתות לשבתות השנה, על פי הקריאות בתורה; וכן כמה מחקרים על תקופת הפייטנות המזרחית המאוחרת (מאות 12-9), ובהם מהדורות יצירותיהם של אלעזר בירבי קילר (שאיננו הקלירי הקדום); יהודה בירבי בנימן; יהושע בר כלפה; יוסף הלוי החבר בן חלפון ואחרים. חיברה ספר מקיף בן שלושה כרכים על שירת החול העברית בספרד; ובספרה 'למה צמנו: מגילת תענית בתרא ורשימות צומות הקרובות לה' התחקתה אחרי מקורותיה המגוונים וגלגוליה הנפתלים של רשימת תעניות קדומה. במחקריה עסקה גם בעיצוב הייחודי של סיפורי מקרא בשירי קודש מתקופות שונות (בולט בכיוון זה במיוחד ספרה 'שירה של פרשה'); בדרכי שילוב המדרשים בפיוטים; בניתוח תופעות לשוניות ביצירות הפייטנים; בהתחקות אחרי מנהגים קדומים, בעיקר של תפילה וקריאת התורה; ובנושאים מגוונים נוספים הקשורים לשירה ולפיוט. זכתה לחשוף מתוך קטעי הגניזה הקהירית יצירות חשובות רבות, ביניהן שני קטעים בלתי ידועים מספר בן סירא; שירים חדשים של ר' יהודה הלוי ועוד. כתבה ספר מקיף על תולדות הקדושתא - סוג פיוטי מרכזי וקדום ('סוד משלשי קודש'). בשנים האחרונות שוקדת על הכנת מהדורה מדעית לפיוטי ר' אלעזר בירבי קליר, ושני כרכים ראשונים שלה (בשיתוף ד"ר מיכאל רנד מאוניברסיטת קיימברידג') כבר הופיעו.
חוקר שירה עברית ותורת התרגום העברית והכללית. פרופ' דיקמן התמחה בשירה עברית ואירופית, היסטוריה ופרקטיקה של אמנות התרגום, תולדות הלשון העברית. מבכירי מתרגמי השירה לעברית, זוכה פרס טשרניחובסקי לתרגום. תרגם לעברית שירה מיוונית, מלטינית ומלשונות אירופיות רבות.
מרצה בכיר בחוג לספרות עברית. נושאי המחקר שלו: השירה העברית בספרד המוסלמית והנוצרית, הסיפורת המחורזת העברית בימי הביניים, האלגוריה בשירה ובסיפורת העברתי בימי הביניים, תפיסת הבדיון ביצירה הספרותית בימי הביניים.
תחומי המחקר וההוראה: מגילות מדבר יהודה, ספרות תקופת בית שני, תולדות התפילה, פרשנות קדומה מן המקרא ועד חז"ל. מנהלת מרכז אוריון לחקר כת מדבר יהודה והספרות הקרובה להן במכון מנדל למדעי היהדות. חברת מערכת של Dead Sea Discoveries, Enoch, Early Judaism & its Literature.
לימדה מעל 40 שנה במדור לאגדה ולספרות עממית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. תחומי מחקרה כוללים: פואטיקה, ספרות עממית, אתנוגרפיה, חיי היום יום, ומגדר בספרות חז"ל; תיאוריה של פולקלור וספרות עממית; סוגת הפתגם; תרבות עממית, פולקלור ורב תרבותיות בישראל; דמות היהודי הנודד בתרבות אירופה ומעבר לה.
כיהנה בקתדרה ע"ש מקס ומרגרטה גרונולד לפולקלור והיתה ראש התכנית לפולקלור יהודי והשוואתי, מנהלת "משגב ירושלים" - מרכז לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח (1992-1989), ראש המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל (2004-2001), ומילאה תפקידים בוועדות של הפקולטה למדעי הרוח ושל האוניברסיטה. בין מייסדות ומקימות כתב העת מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי והכנסים הבין-אוניברסיטאיים לפולקלור.
התארחה בתפקידי הוראה ומחקר באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר באירופה ובארה"ב, וביניהם, אוניברסיטאות קליפורניה בברקלי, שיקגו, פנסילבניה, הלסינקי, סטוקהולם, אוסלו, ברגן, וויליאמס קולג', ה-Wissenschaftskolleg zu Berlin, והיתה עמיתה במרכז סכוליון (2011-2008) בקבוצת "הדמיון הפרשני".
היתה נשיאת החברה הבינלאומית לחקר הסיפורת העממית (International Society for Folk Narrative Research 2005-1998) ומכהנת במערכות מדעיות של כתבי עת בינלאומיים במדעי היהדות ובחקר הספרות העממית והפולקלור.
השלימה הדרכת מעל 30 בעלות ובעלי תואר דוקטור של האוניברסיטה העברית. פעילה חברתית ופוליטית בארגונים לא ממשלתיים לשוויון ולשלום. בין מקימות ומקימי כתב העת Palestine-Israel Journal וחברת המערכת מהקמתו.
מלמד את ספרות המדרש והאגדה בספרות חז"ל משלהי העת העתיקה. השלים את לימודיו בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתו של פרופ' יונה פרנקל. מחקריו מתמקדים בפואטיקה תיאורית, היסטורית ותרבותית של המדרש. ספרו הסיפור שלא סופר: אמנות הסיפור המקראי המורחב במדרשי חז"ל הופיע בשנת תשס"ה בהוצאת מאגנס ועוסק בפואטיקה של המקרא המשוכתב במדרש. ערך קובצי מחקרים על המדרש כמו מחקרים בתלמוד ובמדרש בהוצאת מוסד ביאליק, והגיון ליונה: היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש, האגדה והפיוט בהוצאת מאגנס. בשנים האחרונות הוא חוקר סיפורי מסע בספרות חז"ל ותפיסת הסובייקט בהלכה ובאגדה.
