תקציר:

הספר בארוקו מביא לקורא העברי (מקור מול תרגום) תמונה רחבה של שירה מרתקת זאת, מפולין ורוסיה ועד איטליה, ספרד ואנגליה, למן שייקספיר ומילטון ועד למיסטיקאים גרמנים שכוחים, במגוון צורות ונושאים, מסונטות מחמירות ועד שירים מתהפכים על ראשם.

המאה השבע-עשרה היתה תקופתם של ויוואלדי וראמוֹ במוזיקה, אֶל-גְרֶקוֹ וקָרַוַאג'ו בציור, פָּלַאדִיוֹ ובּוֹרוֹמיני באדריכלות. היה זה עידן של תהפוכות עצומות, עידנם של ניוטון, לַייבניץ, קֶפּלֶר ודקארט, ראשיתה של מהפכת המדע, עם גילויָם של מחזור הדם, חוקי המֵכָניקה והמצאת מכונת החשמל הראשונה. בספרות ובאמנות, עמדה תקופה זאת בסימנן של התהויות עצומה לא פחות: המַנְיֶיריזם בציור, הבארוק במוזיקה וברטוריקה, צמיחת התיאטרון האליזבתני באנגליה. ברחבי אירופה כולה שגשגה שירה רווּיה במתח שבין אימת המוות הנוצרית והדחף לפריצת מוסרותיה של הדת; בין הרצון להתמודדות אישית-אינדיבידואלית של האדם עם גורלו לבין ההכרה בגזֵרה קדומה.